ההספד של רביד - ארוסתו של אושרי
אוש שלי,
מי שמכיר אותי יודע שאני לא אדם שכותב או מדבר בפני כל כך הרבה אנשים אבל מי שמכיר אותך יודע שמגיע לך שידברו עליך. כתבתי לך המון מכתבים, בכל זאת אנחנו חמש שנים יחד, ובחיים לא דמיינתי שאצטרך לכתוב לך דבר כזה. הכרנו שני ילדים, הגעת לי בזמן המדויק ביותר ולא הסכמת ללכת. ככל שעבר הזמן גיליתי את האוצר שאתה ולא יכולתי שלא להתאהב. אושרי, כולם סביבך התאהבו באישיות הדעתנית והנוכחת ובו זמנית בעשייה השקטה שלך. עשית הכל תמיד מהלב, בצנעה ובשקט- לא כדי לקבל תמורה או הכרה אלא כי ידעת שזה הדבר הנכון לעשות. תמיד שאפת למצוינות, מבחינתך זה היה הסטנדרט ודבר לא היה יכול לעצור אותך.
אוש שלי, זכיתי לראות אותך מתפתח עם השנים- מסיים תיכון, בישיבת הסדר, ממשיך לצבא ומתקבל לסיירת, יוצא קצונה ואפילו בתפקיד החדש שלך כמפק"צ בסיירת שכל כך רצית לחזור אליה. מהיום הראשון בבקו"ם ידעת שהגעת למקום הנכון. אהבת את החברים שלך לצוות כמו אחים ואת החיילים שלך כמו ילדים. אהבת את החיילים כל כך שגם כשיצאת קצונה נלחמת לחזור אליהם. אוש, אתה יחיד ומיוחד. השאיפה למצוינות והטוב לב שלך פשוט ליוו אותך לאורך כל הדרך. ועכשיו אני בטוחה- הלב הכי טוב שקיים הוא שלך. אושרי שלי, אתה התרופה שלי. אתה התרופה שלי ליום רע או לסתם ריב מטופש עם חברות. מה אעשה פה עכשיו עם כל הריק שהשארת לי פה? אני רוצה להגיד לך תודה על התקופה הכי יפה שלי בחיים. תודה על לילות של צחוק בלי שינה, על טיולים בכל הארץ ועל שיחות כנות עד אמצע הלילה. אני מודה לך על שלימדת אותי לאהוב אהבה שאין לה גבולות, שאהבת אותי בדיוק כמו שאני כמו שאף אחד אחר לא יכול. בזכותך הפכתי למי שאני היום. תודה על שליווית אותי בכל שלב בחיים. אני מתחננת, תמשיך ללוות. אל תעזוב אותי אני צריכה אותך. עוד מחכה שתחזור הביתה, שתרדם לי במיטה בזמן שאני שוטפת פנים ותספר לי מיד כשאחזור על כל אחד מהימים שעברו כשלא היינו יחד.
אני אסיים בשיר ששמעתי כשחיפשתי שיר שילווה אותנו בחתונה ומיד המשמעות שלו הפכה עבורי משמעותית יותר בתקופה האחרונה ובפרט היום:
"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך, האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך."
"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני וליבי חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר מלבד להיות שלך
מלבד להיות איתך."
