קודם שמי אוהד בקיש
הכרתי את אושרי בדיוק שאני חזרתי מהצבא לישיבה והוא בדיוק היה שיעור א.. אני זוכר שהיה איזה ערב אחד שנינו היינו בחוץ כדי להתאוור מהלימוד.. ואני זוכר שהוא דיבר על רביד ושהוא מתלבט אם זה נכון לשלב זוגיות ושלב של ישיבת הסדר אני אמרתי לו תעשה מה שהלב שלך אושרי אומר לך ומה שעושה לך טוב ואם יכול לשלב ביחד למה לא והוא הצליח מצויין ותמיד שילב הכול בשמחה ובמלא אהבה... ותמיד באמת תמיד היה כייף לראות אותו כי תמיד הייתי לידו ואיתו הייתה אווירה טובה ושמחה... האמת שיש לי זיכרון קצר גם מהחודש האחרון ראיתי אותו בצאלים עם החיילים שלו והיה אפשר לראות כמה הוא רציני וחרוץ במשימה שלו גם בצבא! והיה נחמד בתור מילאומינק לראות מישהו קרוב אבל חבל לי שלא יכלתי להיות עוד כמה דקות איתו כי שנינו היינו צריכים לחזור למשימתנו...
יהי זכרו ברוך חבר יקר.