דברים שכתב עליו אילון אריאלי
את אושרי הכרתי חודש לפני המלחמה, הוא בדיוק היה עם הצוות שלו בצפון באחד מהשבועות בהכשרה, היחידה שלנו התאמנה באותו אזור, אז יצא שנגשתי אליו לתאם את הדברים שלא יהיו פדיחות, להבין את האזור וכזה...
מפה לשם אני מוצא את עצמי יושב אתו בשקיעה בהר גמל עם קפה הוא ואני כשברקע הצוות שלו מארגן ציוד לקראת תרגיל, ככה שיחה רצינית כאילו הכרנו שנים, הברק שלו בעיניים כשהוא דיבר על הצוות ועל השלב שהם נמצאים בו (לקראת סוף מסלול) וכמה שהוא שמח לעבור איתם את זה ביחד, אני זוכר שבאיזה שלב פשוט הסתכלתי מהצד על האינטראקציות שלו עם הצוות וראיתי כמה הוא ״אחד מהם״ ולא מגיע מלמעלה או משהו בסגנון, וזה גרם לי לעצור שנייה. ושם הוא נכנס לי ללב, ככה בפשטות שלו למרות המקום השלו כמפק״צ.