דבר נשיא המדינה - יצחק בוז'י הרצוג.
משפחת בוצחק היקרה,
המערכה הקשה שבה נתונה מדינת ישראל, אשר נכפתה עלינו בידי אויב אכזר וצמא דם, מציבה כנגדנו שורה של איומים מדרום ועד צפון. עמידתנו הנחושה בעת הזאת שבה עומדים עלינו לכלותינו, נשענת על מחויבותם, מסירות נפשם ואומץ ליבם של מיטב בנינו ובנותינו, לוחמי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון ומפקדיהם, בסדיר ובמילואים. מלחמה זאת גבתה מכם, לדאבון הלב, את המחיר הנורא מכל.
יחד עמכם, אבל העם כולו "על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש של הניספים במערכה הכבדה", ובהם יקירכם, סרן אושרי משה.
מאז נודע דבר נפילתו של אושרי משה, למדתי להכיר מעט את סיפורו: בוגר ישיבה תיכונית בעירו חיפה וישיבת ההסדר בטפחות, אשר שילב באישיותו בין אמונה עמוקה ומחויבת לעם ישראל, תורתו ומורשתו לעשייה למען כלל המדינה והחברה בישראל. מי שבחירתו להתנדב בעמותת קו לחיים היוותה ביטוי מוחשי ליכולת הנתינה שלו, כמו גם שאיפתו לשרת ביחידה מובחרת, אותה מימש בשורותיה של סיירת נח"ל. רק לפני כחצי שנה סיים אושרי משה את קורס הקצינים ונמצא ראוי לשמש כמפקד צוות בסיירת, ואף היה אמור להינשא לרביד ארוסתו בקיץ הקרוב. לדאבון הלב, בעודו ממלא תפקידו, נפל אושרי משה בקרב בצפון רצועת עזה, והוא בן 22.
"הכחל באוויר ילך ויחויר אחרי זה; מה שהיה הוא לא שיהיה אחרי זה; דבר לא יכסה את החור בחזה אחרי זה", כך כתב המשורר גיורא פישר, אחרי ששכל את בנו - מרום - בפעילות מבצעית בג'נין; וגם אתם יודעים על בשרכם, למרבה הצער, עד כמה החור בחזה פעור, עד כמה הכאב חריף, עד כמה דבר לא ישוב להיות כשהיה.
אין דבר שיוכל לאחות את השבר, אך אני מבקש לשלוח לכם בשם העם בישראל כולו חיבוק חם, ואת השתתפותי הכנה והעמוקה בצערכם הכבד; ולהבטיח לכם שליבנו מחשבותינו איתכם בשעתכם הקשה מנשוא.
את שליחותו של אושרי משה ישלימו קציני צה"ל וחייליו, ועמם כל אנשי כוחות הביטחון, הפועלים במסירות, בנחישות, באמונה ותחושת שליחות, להכרעת האויב. ניצחוננו זה יהיה מימוש מחויבותנו לכלל הנופלים במערכה, ובהם אושרי משה יקירכם.
יהי זכרו ברוך ונצור בלב העם לדור דור.
"בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר".
ריגשת מאוד בדברך אבא יקר, שלא תדעו צער!
שלכם ומחבקכם,
יצחק הרצוג, נשיא המדינה.