האחים של אושרי מצוות 300 פלחה"ן נח"ל מדברים על אושרי

י"ד טבת 25 בדצ' 23:

נמרוד - הרבה חושבים שהוא ביישן הוא היה בוחר את המילים הנכונות.

דוד קרמר - הוא קיבל את האחר לא משנה מה, ואני זוכר את החיוך הגדול 

ראיין - מבחן בחמ"ס - הסיבה היחידה שעברתי זה בגלל בוצחק, המדריך אמר לי אתה רואה את בוצחק, רוץ אחריו ואני יורק דם ועובר ואני לוקח את זה בכל המסלול כי שאפתי להיות כמוהו

אלעד ביטון - נכנסתי לכיתה הוא ישב בצד, עם שפה נפוחה אמרתי לו מה יש לך, היה לו משהו בשפה, וככה זכרתי אותו ישר התחברתי אליו, הוא תמיד חייך, צחק, היה מרים אותי ברגעים הכי קשים, אני אקח ממנו אהבת חינם, הוא אהב את כולם לא משנה דת גזע, היה לו צחוק גרגמל, כמו של ילד קטן, והוא היה מופנם, הייתי עושה שטויות והוא התחבר, הרבה שיחות בלילה, אדם אהוב גדול, צחוק שכובש את כולם, 

נועם דבוש - היינו עושים את הריצות הראשונות ואושרי היה בו להט להוציא 100 בבר אור. היה בתחרות עם שורץ וכזיב, כל החזקים. תמיד רצה להוביל לפקד, היה לנו לילה באימון מתקדם,  הקפיצו אותנו לעשות כמה סיבובים והוא שכח את הנשק מתחת למיטה, והוא לא רצה לגלות. עכשיו פעם ראשונה שאהו מגלים את זה עכשיו, כל הצחוקים הרצינות השאיפה למצוינות הוא אהב את החברותא לא נשכח את זה.

רותם כהן - אמרתי שיש לי מלא סיפורים על אושרי לא אפסיק עד מחר בבוקר, אם מדברים על לקחת משהו ממנו, עשיתי מחברת בטירונות מה לקחת מכל אחד על אושרי היה עמוד שמדבר על האהבת חינם, על הגיוון להתחבר לכולם. הוא דתי ומתחבר לדתיים, ויש לו את שירי אושר כהן וכך התחבר גם לחילונים, היו לו נאומים, הוא היה ממש סטנדאפיסט,  אהבת חינם אקח ממנו.בר ויראני-בוצחק, הזויה לי, הסיטואציה שאני לא צוחק עליו שהוא מכוער, היה הכי צהוב, צהוב טוב אבל.יש את הדברים הקשים ואני אומר לו איזה מניאק איך הוא ראשון ועם חיוך, הוא היה נותן תמיד את הדרייב, בשבוע ניווטים היה קשה מאוד, אני ועבדי יום רביעי ניווטים לא מבינים איפה אנחנו אחרי חצי שעה, אני רואה מלאך את בוצחק, אומרים לו בוצחק תעזור, והוא מתחיל לרוץ ואומר בואו אחרי, ומפה לשם יש מאחוריו שיירה של שמונה עוד סיפור, כל המכים עזבו ולא הרגשתי את הפרגון שאני סמל. ואז המכים הגיעו ועבר כמה ימים ובוצחק בא אליי והוא אומר לו ויראני אני גאה בך. זה עשה לי בגוף פלאות. תמיד פירגן, הוא תמיד קלט את החסרון ונתן את הפוש, זה בוצחק.

אושר נחום - כשסיימנו מסלול תפסנו שבוע במשימות על הגדר מניעת מעבר של שבחים, היינו אני ואנדרו, ואושרי, הינו שחורים והוא אמר הכל טוב. אני ואנדרו מתחילים לקטר, ומסתכלים על אושרי עם חיוך, עוברת עוד שעה, היה מאוד קר בוצחק אוסף קרשים, מדליק מדורה לחימום תמיד בעשיה, תמיד צריך אחד שישן, אומרים לו לך לישון הוא נשאר ער כל הלילה אושרי תמיד יעשה הכל ויחיךשוורץ- אספר סיפור, כל האיזור היה מלא בוץ והיתה לנו משימה להניח קרש עץ בלי שהסמל יראה, אני ואושרי תחרות, אני ראשון, עובר את הבוץ, ורואה מישהו הולך הלוך חזור ואז אני קופץ לבוץ רואה את אושרי, מתחבקים וצוחקים ומטכסים עיצה איך להניח את הקרש. אמרתי לו תביא את הקרש, אני אניח את שלך ושלי, ואז אמרתי לו תפוס נשק ווסט ותיק, והנחתי את הקרשים והצלחנו, והנחתי על עצמי מצלמה, ואנו חולפים במקום הזה, דופק תמונה, ובמהלך השבוע הזה היו עוד סיפורים..

דניאל קצריטיס - היה לי קשה בטירונות, הכי קשה לסגור שבת,  ותמיד עושים ח"ת ואושרי היה אומר את הפרשת שבוע, הייתי תמיד בבאסה של סגירת שבת, והוא היה מדבר והייתי מקשיב, אני לא מחובר לדת, והוא מחייך ומסביר, והייתי מתחזק, מלהיות בבאסה על סגירת שבת הייתי עם חיוך, ותמיד במסעדות ועוד שאכלנו על הצוות היה חשוב לו לחבר את השולחנות, והיינו אוכלים ביחד

בנימין שפיגלמן -  הוא היה מספר אחת של הצוות, היתה לו תחרות, אבל מספר אחד. בטירונות הגעתי לסיירת ורציתי להיות מפקד, היה קשה ואז הסתכלתי על החזקים בצוות והוא היה מספר אחת והבנתי שלא אגיע לרמתו, והוא היה הכי טוב, והיה קטע שהסמל היה אומר מי טוב במתמטיקה וחמש יח"ל אושרי עשה, וגם על זה אמרתי מה הוא הכי טוב?! מה שאני לוקח ממנו זה שהוא היה תמיד לוקח אחריות, על הוצאת חולצות לצוות, על קוואה ועל מצ"ל שזה לכתוב כמה יש בצוות והכל שם צריך להיות מדוקדק, אז הוא היה עושה. הוא היה מוביל, אני לא זוכר ריצה אחת שאני לא בא ורואה אותו חוזר אחרי שסיים כדי לעזור לאחרים

קדוסי נתאי - נכנס לחדר הראשון, ונכנס אחד עם חיוך עם השפה הנפוחה, הוא היה מיטה לידי, כל הזמן לידי, התחברנו בזה שאנו אוהדי מכבי חיפה, ומאז תמיד היינו ביחד, הוא היה הבריחה שלי, מכבים את האור ומדברים. והוא היה אומר כמה הוא שמח על החבר'ה. הוא היה יודע את השירים של הפלחהן בעל פה לפני בכלל שהתגייס. לא הכנסתי שבת בלעדיו, היה פעם שהתנפח לו השוק, והוא הפסיד את אחד המסעות, ואני צחקתי עליו כל הזמן אל תשכח שעשיתי מסע יותר ממך. בשבוע שדאות שבה הכי קשה היו סחיבות פצועים, מישהו נופל ואתה מרים אותו ואני ואושרי ביחד והוא מלמד אותנו ואני על הגב שלו וסמכתי עליו, (בכללי הוא היה מסודר ואני עצלן ולא מסודר, ותמיד היתה לנו מיטה משותפת והוא היה מסדר לי שם את הדברים.) ואני מנסה להרים אותו ולא הצלחתי הוא עצר ואמר לי קדוסי אני איתך תתרכז, ואז הצלחתי. בבית ליד הוא ישן מתחתי, והיינו תמיד אחד ליד השני, כל לילה היינו שומרים ותמיד הוא היה לוקח לי,את התור בשמירה. הוא כל הזמן היה לידי במסלול המטרה שלי זה היה להצחיק אותו כי הצחוק שלו היה עושה לי טוב בלב.

הובמרן - היה לנו חיבור של דתיים, היינו אני הוא ומינס, מתפללים עושים קידוש משם הקשר הראשוני ויצאנו לפיקוד ומכים, ומפקד זה להכיר את הבן אדם אחרת.  היתה לנו תקופה מאתגרת כשעזבנו את הצוות והיינו אחד בשביל השני, וכשסגרנו עשרים ואחת תמיד חיזקנו, במוצש אחד את השני, היום האחרון בבהד פתאום הסתכלנו על כל המסלול שעשינו ביחד ואז הבנו שאחרי 2.4 שנים ביחד, אנו צריכים להיפרד לשנינו זה היה קשה כי הייתי עם אושרי כל הזמן הכי הרבה שהייתי עם מישהו, והרגשתי בלי משענת והיינו בקשר טלפוני. ורצינו להיפגש בתחילה הלחימה ונפגשנו בשבת כשהוא נכנס שוב, וחשבתי ע"ז איך לא אשכח את אושרי שהיה הכל בחיי, אז חשבתי על זה שהוא הולך איתי לכל מקום שאתקדם בצבא. המתנה שהוא הביא לי זה גם את רביד, הוא התייעץ על ההצעה את בשבילי תסמלי אותו, אני עכשיו ממשיך לבד בצבא, שורץ נפצע, ועכשיו אושרי, ונראה איך נמשיך מפה.