מילים שכתב נועם, חברו לישיבה שזכה לטפל בו אחרי התקרית.
שלום, אני נועם.
אני מכיר את אושרי מהישיבה. זכיתי לטפל באושרי הי"ד כשהגיע במוצ"ש לבסיס שורה. כמה מילים שכתבתי כפנייה בגוף ישיר אחרי אותו לילה: אושרי, למרות שלא היה קשר כ"כ עמוק ביננו, זכיתי להיות אתך בחדר כשנה בשיעור א בישיבה. מי היה מאמין שהפגישה האחרונה שלנו תהיה בחדר אחר-חדר הקירור במרכז לזיהוי חללים במחנה שורה. שהייתי נכנס לחדר, היית שוכב במיטה ,מתכסה בשמיכה, ומדבר באושר עם חברה שלך רביד - ועכשיו אתה שוכב דומם על אלונקה ומתכסה לך בשקית.
במוצאי שבת ההיא, בשעה 3 בלילה, כשחזרת מתרומת איברים מאיכילוב לשורה, הבזיקה במוחי הידיעה שכמו במותך, גם בחייך היית מלא בנתינה ורצון לתרום ולהשפיע טוב לזולת. ואני בטוח ב100% שמה שאני יודע זה המעט מן המעט.. שהחזרתי אותך מהאמבולנס לחדר הקירור ,נעצרתי והתבוננתי בשקית השחורה של הרבנות הצבאית שכיסתה את גופך.
לא יכלתי שלא לראות מבין השקית השחורה והקודרת את פניך ,שתמיד היו מחייכות ומלאות שמחת חיים..
יהי זכרך ברוך.